החירות שבלידה
1.
יש משהו מאוד משחרר בלידה.
כדי ללדת בלי עכבות אני צריכה להסכים להינשא על גבי הלידה ולשחרר כל אחיזה-
במה יגידו עלי.
באיך אני נראית.
באיך אני נשמעת.
אני מתקלפת מכל השכבות שלי: הרגשיות, הרוחניות, הפיזיות וגם הגשמיות (להלן בגדים…)
למדתי לעשות את זה לאט לאט, מלידה ללידה…
אני זוכרת את הפעם הראשונה שהצלחתי, בעל כורחי, ללדת בפראות המקודשת של הלידה.
זה היה בלידה השלישית שלי. צעקתי ונהמתי ונסחפתי על גבי צירי הלידה האחרונים.
נבהלתי מהעוצמה אבל לא יכולתי לשלוט בזה והיה בזה משהו מרפא. נפתחה לי הדלת לעולם שלא הכרתי. עולם של פראות מקודשת.
ומלידה ללידה למדתי איך לעשות את זה בלי הכבלים של 'מה יגידו' ו'איך אני נראית'.
ומלידה ללידה למדתי להיות יותר פראית, יותר חיה, יותר משוחררת..
וככל שלמדתי יותר להתמסר ולשחרר אחיזה, ככה הפראות שבי, שאני מדמה כמים סוערים, שָׁקְטָה.
כלומר, באופן הפוך מהצפוי, דווקא כשנתתי לעצמי רשות להתקלף מכל המחסומים והקליפות ולתת לפראית שבי לבוא לידי ביטוי, דווקא אז הפראות שבי באה לידי ביטוי בצורה שקטה יותר. מרוכזת יותר. כמו במבט עיניים חודר של חיה בטבע שמתגנבת חרישית.
דווקא כשילדתי כפי שרציתי, בבית ובטבעיות משוחררת. בחירות אמיתית. דווקא אז הגוף היה שקט, כמעט נינוח. כמו מתומצת לרגע הזה. כמו קיבל שקט בגלל הרשות שניתנה לו להיות בְּחֵירוּת פראית.
יש משהו מאוד משחרר בלידה.
בחירות ללדת כפי שאני.
2.
חירות זה לא משהו שאנחנו מקבלים במתנה ממישהו.
זה משהו שאנחנו מאפשרים לעצמנו. זה משהו שאנחנו דורשים מהעולם. פשוט כי אנחנו ראויים לו מעצם היותנו אדם.
כשמסתכלים על ההיסטוריה של הלידה בישראל אי אפשר להאמין שרק לפני מעט שנים נאלצנו ללדת לבד, כשבני זוגנו הוצאו מהחדר ונותרו להמתין בפרוזדור.
אי אפשר להאמין שדרשו מאיתנו ללדת בשכיבה על הגב. ברגליים קשורות. כשמזריקים לנו חומרים מטשטשים וגוזרים אותנו בלי לשאול אותנו.
אז מה קרה מאז?
דרשנו את חירותנו!
זה לא היה קל וזה עדיין לא שלם ויש עוד הרבה לדרוש אבל בהחלט הצלחנו לשנות הרבה מהמציאויות שחוו האימהות שלנו..
היום אנחנו בוחרות איפה ללדת.
אנחנו בוחרות מי ילווה אותנו.
באיזה תנוחה ללדת.
אנחנו בוחרות אם להישאר צמוד לתינוקות שלנו או להניח אותם בתינוקייה.
דרשנו את הבעלות על הגוף ועל הלידה שלנו.
דרשנו את חירותנו.
3.
מה עוד יתאפשר לנו אם נדרוש את חירותנו?
החירות המלאה תתאפשר כאשר נקבל מהמדינה את האפשרות לבחור את המיילדת שלנו. מיילדת פרטית שתלווה אותנו במהלך ההיריון, הלידה ואחריה.
לבחור איפה ללדת: בבי"ח, במרכז לידה או בבית.
והכל יהיה במימון המדינה.
זה אפשרי!
יש מדינות שעובדות לפי הפרוטוקול הזה. מיילדת לכל יולדת.
יש את התקציב לזה.
האם ידעתן שכל לידה בישראל מתוקצבת בכ 17000 שח? אבל הכסף מועבר לבית החולים בלי שניתנת לנו האפשרות לבחור איך להשתמש בתקציב הזה.
אנחנו צריכות לדרוש את חירותנו!
לדרוש לקבל את האפשרות ללדת בְּחֵירוּת מוחלטת.
4.
שנזכה ללדת וגם לחיות בְּחֵירוּת פראית.
כזאת שמאפשרת לנו להתגלות.
כזאת שמאפשרת לנו ללדת משהו חדש בעולם.
לעשות חיים.
חג חירות שמח