חדר לידה
אישה על המשבר
ואיש שקט איננו מדבר
זום אין
לרגע אחד
לכאורה אינו מיוחד
רגע קטן בתוך סערה
רגע קטנטן כמו לחישה
רגע קטנ טנ טנ כמעט נעלם מן העין
מצמצת והופ נעלם אל האין
רגע אינטימי רגע סודי
כרפרוף כנפי פרפר
קטן כגרגר עפר
נו הבנתם זה רגע קטנטן
שיש שיגידו נו, מה את עושה עניין
ואולי הם לגמרי צודקים
אבל הי! …
אני ראיתי אוֹקְסִיטוֹצִין!
כן כן! ראיתי הורמון
בכבודו ובעצמו
ראיתי את הוד מעלתו
את אותו אחד, את הורמון האהבה
שבזכותו אני ואת ואתה
לתאר לכם את התמונה?
איש ואישה.
מצח למצח. מבט עמוק ולחישה
"אני איתך. את מלכה. את יכולה".
זהו. זה הכול. זאת כל התמונה
שבריר שניה מתוך הנצח
איש ואישה מצח אל מצח
והורמון אחד מקור הלהבה
אוֹקְסִיטוֹצִין, הורמון האהבה.
דע לך עוּבַר יקר וזכור את זאת
את מה שאני הקטנה זכיתי לחזות
שמאהבה נוצרת ומאהבה תיוולד
ומעצם חייך לכך אתה עד
גם אני עדה לניצוץ הלהבה
לכן כתבתי שיר הלל להורמון האהבה